טיפול קבוצתי

טיפול קבוצתי הינו אחד מצורות הפסיכותרפיה היעילות להתמודדות עם בעיות ספציפיות (כגון: הפרעת דיכאון, פוביה חברתית, חרדה, ניהול כעסים ועוד), משברים מסוימים (כגון: גירושין, שכול, מחלה), או נושאים רחבים יותר (כגון: שיפור מיומנויות בין אישיות, צמיחה ותחושת סיפוק חיים). הטיפול הקבוצתי מאפשר מסגרת מעצימה, המעניקה אמפתיה וקבלה למשתתפים ומענה לצרכיהם השונים; גיבוש קבוצת תמיכה בין אנשים החווים קושי או מצוקה דומים ואפשרות ללמידה אחד מהשני; יצירת מקום לא שיפוטי להתמודדות עם שאלות, בעיות ומצוקות מעולמו של המשתתף בקבוצה וסיפוק תשובות ופתרונות קונקרטיים לבעיות מעשיות. המסגרת הקבוצתית עשויה לתרום גם לתחושת נורמליזציה ("אני לא היחיד שמרגיש ככה") ומסוגלות. במרכז CBT ישנן קבוצות מסוגים שונים, שנוצרו על מנת להיענות לצרכים מגוונים בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. קבוצות אלה מתקיימות תחת הנחייה של מטפלים מקצועיים ומיומנים.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בקבוצות – מרכיבי הטיפול

הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בקבוצות הוא מובנה וממוקד. המפגשים מתקיימים אחת לשבוע. טיפול זה כולל:

• היכרות ובניית חוזה קבוצתי – המוקד בשלב הראשוני של המפגשים הקבוצתיים הוא, בניית אמון בין חברי הקבוצה והגדרת המטרה הטיפולית של כל אחד מהמשתתפים. לצורך מטרות אלו יש לייצר חוזה בין המשתתפים הכולל תאום ציפיות והגדרת נושא הסודיות.
• למידה פסיכו חינוכית – מרכיב זה כולל הצגה בפני המשתתפים מודל של הקשיים שלהם, אשר שם דגש על אפשרות לשינוי ודרך שיטתית להקל על סבלם.
• עיצוב קוגניטיבי – מרכיב זה נפתח בלימוד העקרונות הבסיסיים של עיצוב קוגניטיבי מחדש, הכוללים לימוד ההבדלים בין מחשבות לרגשות, לימוד הקשר ביניהם ולמידה על יחסי הגומלין והשפעות הדדיות של מחשבות ורגשות. המשתתפים בקבוצה לומדים יחד לזהות מחשבות שליליות אוטומטיות וטעויות חשיבה נפוצות, במטרה לפתח דרכי חשיבה חלופיות, שיכולות לתפוס את מקומן של מחשבות שליליות בלתי סתגלניות. הדבר נעשה על ידי תרגול אישי וקבוצתי שדרכו יכולים המשתתפים לזהות ולאתגר מחשבות שליליות, תוך כדי הפיכת הקבוצה למעין מעבדה אנושית, בה המשתתפים חוקרים את דפוסי החשיבה שלהם ולומדים להשתמש בדפוסי חשיבה חלופיים ביחס לעצמם. ההנחה היא כי מחשבה אחרת תייצר רגש שונה והתנהגות שונים. עיצוב קוגניטיבי דורש תרגול ואימון רבים, אשר המשתתפים מוזמנים לעשות הן במסגרת הקבוצה והן בבית, בין מפגש למפגש. אי לכך, אורך חלק זה מספר מפגשים כדי לאפשר תרגול ותחילת הטמעה של אסטרטגיות חשיבה חלופיות.

• אסטרטגיות התנהגותיות – המשתתפים נחשפים לאסטרטגיות התנהגותיות כגון:
• חשיפה – החשיפה מאפשרת למשתתפים להתמודד בצורה ישירה או בדמיון עם האובייקטים או המצבים הגורמים לפחד ופוגעים בתפקוד ובאיכות החיים.
• ניטור עצמי התנהגותי – ניטור עצמי מסייע למשתתפים להיות מודעים יותר להתנהגויותיהם, לגורמים המעוררים אותן, ולהשלכות שלהן ולתגובותיהם הרגשיות כלפיהן. ניהול יומנים מאפשר למשתתפים להמשיך בטיפול במהלך כל השבוע ולא רק במפגש הקבוצתי שלהם. בנוסף המשתתפים בקבוצה משתמשים ביומנים לתיעוד ההתקדמות במהלך הטיפול.
• הקניית כישורים חברתיים – התהליך מלמד את המשתתפים לזהות כישורים חברתיים או התנהגויות הקשורים לתקשורת, הלוקים בחסר שהם היו רוצים לשנות. הקניית כישורים חברתיים לעתים קרובות מושגת בהקשר של תרגילי חשיפה או משחקי תפקידים התנהגותיים.
• פתרון בעיות – הכשרה בפתרון בעיות מתמקדת בשני סוגי קשיים בכישורי פתרון בעיות: נטייה לראות בעיות כמעורפלות, כלליות וקטסטרופליות וכן בכשל בזיהוי ויישום פתרונות אפשריים. בטיפול הקבוצתי, כישורי פתרון בעיות בדרך כלל מוצגים באופן דידקטי. אז הקבוצה כולה יכולה להשתתף בעיבוד בעיה לדוגמה אחת או שתיים המוצגת על ידי המנחים, ולאחר מכן של בעיות אמיתיות שחברי הקבוצה נתקלו בהן בחייהם. המשתתפים מתבקשים להתאמן בכישורי פתרון הבעיות במהלך השבוע, כשהבעיות עולות בחיי היומיום שלהם.
• חשיפה בדמיון – המשתתפים לומדים טכניקות המכוונות להפחתת מתח בדמיון וליצירת מצב גופני של ויסות הפיזיולוגיה. בהקשר זה הדגש הוא בדרך כלל על נשימה סרעפתית וכיווץ והרפיית שרירים.
• בדיקת שיעורי בית – בדיקת שיעורי בית מהווה חלק חשוב מכל מפגש קבוצתי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי, שבמסגרתו חברי הקבוצה מתארים את התנסויותיהם באימון בכישורים או באסטרטגיות, שנלמדו במפגש הקודם. זוהי הזדמנות לחזק את עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, להעניק עידוד ומשוב חיובי ולפתור מכשולים או אתגרים שעלולים לעמוד בדרכם של המשתתפים.
• סיכום תהליך השינוי, מניעת הישנות ופרידה – בשלב הסופי של הקבוצה, המשתתפים יכולים לשקול כיצד הם ימשיכו לאחר תום הטיפול הקבוצתי. ניתן זמן לדיון בסוגיות של סיום הטיפול, לרבות מחשבות ורגשות על סיום הטיפול הקבוצתי. ניתן זמן גם כדי לבחון מה המשתתפים קיבלו מהקבוצה (היכן הם היו, היכן הם נמצאים כעת ולאן הם הולכים), על אלו מכשולים עליהם להתגבר ועל אלו מטרות עליהם להמשיך לעבוד. השיתוף במרכיבים הרגשיים של הקבוצה לגבי כל אחד מחברי הקבוצה חשוב למניעת הישנות ושימור הכישורים שנרכשו בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הקבוצתי