הרטבת לילה (Nocturnal Enuresis) מוגדרת כהרטבה בלתי רצונית בזמן שינה אצל ילדים בני חמש ויותר, אחרי שנשללו גורמים אורגניים. הקריטריונים לקביעת האבחנה של הרטבת לילה הם:

1. הטלה חוזרת ונשנית של שתן במהלך היום או הלילה בבגדים או במיטה (או כפעולה לא רצונית או כפעולה מכוונת) לפחות פעמיים בשבוע במשלך שלושה חודשים לפחות. לחלופין הטלת השתן גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או לפגיעה בתפקוד החברתי, הלימודי (תעסוקתי) או אחר.
2. הילד צריך להיות בגיל שבו צפוי שתהיה לו שליטה על הטלת השתן. גיל הילד צריך להיות לפחות חמש (כרונולוגי או מנטלי).
3. חוסר השליטה אינו תוצאה פיזיולוגית ישירה של שימוש בחומר כלשהו (לדוגמא, חומר מעורר השתנה) או מצב רפואי כללי.

הקריטריונים לצורך אבחון הפרעה של בריחת צואה (Encopresis) הם הפרשת צואה – רצונית או לא רצונית – במקומות בלתי הולמים, לפחות פעם בחודש במשך שלושה חודשים.

לבריחת צואה יש טווח השפעה שלילי מכמה וכמה בחינות:

1. דחייה והתרחקות של בני הגיל.
2. התופעה מעוררת פעמים רבות סלידה, דחייה וכעס אצל הצוות החינוכי ואצל ההורים.
3. היחסים עם הילד הופכים לא נעימים ומלווים בהאשמה, מתח והפעלת לחצים.
4. לילד עצמו לא נעים והוא נמנע מלשוחח עם ההורים על הבעיה, מה שמקשה על יצירת מוטיבציה לשיתוף פעולה בטיפול.
5. נוצר לחץ פנימי בגלל כמות הצואה המצטברת. לחץ זה עלול להביא גם לבריחת שתן.
6. התנהגות תוקפנית של ההורים במטרה לנסות לטפל בבעיה, עלולה אף היא להביא את הילד להימנע מהשירותים וגם לא לשתף פעולה בטיפול בבעיה.

אין אפוא ספק כי חשוב ביותר לנסות ולפתור את בעיית הרטבת הלילה ובריחת הצואה מוקדם ככל האפשר כדי למזער נזקים משניים בתחומי תפקוד והסתגלות רבים.

הטיפול ההתנהגותי בהרטבת לילה – מאחר ומרבית המקרים של הרטבה קשורים בקושי של הילד ברכישת התנהגות של שליטה בסוגרים בשינה, טיפול התנהגותי הוא אחת השיטות השכיחות והיעילות לטיפול בהרטבה. במסגרת טיפול התנהגותי במצבי הרטבה הילד לומד לזהות טוב יותר את תחושת הלחץ בשלפוחית בעת שינה ולהשתמש באופן יעיל במנגנון ההתאפקות. שיטה התנהגותית נוספת היא שימוש בזמזם המופעל עם בריחת השתן ובכך מסייע לילד להתחיל לזהות את הקישור בין התחושה הפיסית של לחץ בשלפוחית לבין התעוררות.

הטיפול בבריחת צואה – מתמקד בשיפור הדימוי העצמי של הילד, ובפתירת המאבק סביב עצמאות ושליטה. במסגרת הטיפול, המשפחה עוברת הדרכה וחינוך בנוגע להפרעה, בכדי ליצור אווירה חיובית ותומכת עבור הילד. מטרת הטיפול ההתנהגותי היא לחזק את השליטה על מתן הצואה. בכל פעם שהילד משתמש כראוי בשירותים הוא מחוזק באופן חיובי. טכניקה התנהגותית נוספת, שיכולה לסייע בהשגת השליטה היא ביופידבק. הילד מחובר למכשירים אלקטרונים שמציעים לו משוב מיידי לגבי רמת שליטתו בשרירי פי הטבעת, ובעזרת המשוב הוא לומד, עם הזמן לחזק שליטה זו. בנוסף לזאת, ניתן להיעזר גם בצוות רפואי בכדי לשלב חומרים משלשלים וחוקנים על פי הצורך.

הטיפול בילד, הסובל מהרטבת לילה ו/או מבריחת צואה, מלווה, כאמור, בהדרכת הורים. הדרכה זאת חותרת לפתרון הבעיה, תוך העצמת ההורים וחיזוק ביטחונם ביכולתם לטפל בה בהצלחה. הדגש בטיפול הוא על העשרת ההורים בהנחיות ברורות ובכלים חינוכיים ורגשיים שיקדמו את הילד, עד שיגיע לכדי התנהגות נורמטיבית של שליטה בצרכיו ועשייתם בסדירות ובקביעות בשירותים.