טיפול בחרדה חברתית

קליניקת מומחים לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ​

בואו נדבר על זה

קליניקת המומחים לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי בחיפה | CBT Center

טיפול בחרדה חברתית

קליניקת מומחים לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי

חיפה - מרכז הכרמל // רמת ישי

בואו נדבר על זה

טיפול בחרדה חברתית

חרדה חברתית

חרדה חברתית או פוביה חברתית מתארת מכלול התנהגויות של אנשים המתקשים לתפקד באופן טבעי במצבים חברתיים ובאינטראקציות חברתיות שונות.

בבסיס התופעה חשש גדול מביקורת ומדחייה על ידי האחרים, חשש להיות חשופים ללעג מצד הסובבים, והימנעות מביצוע פעולות העלולות לגרום להם לתחושה שהם שגו והושפלו.

 

שאלון לייבוביץ הנו כלי להערכת עוצמת החרדה החברתית – ובו מגוון מצבים אופייניים לחרדים חברתית כגון: אכילה ושתייה ליד אנשים אחרים, שיחה בטלפון ליד אנשים, הליכה לשירותים במקום ציבורי, עריכת מסיבה, עבודה כשמישהו צופה בי, לדבר עם בעל סמכות, פחד לדבר בפני קהל, לקחת יוזמה ביחסים רומנטיים.

פעמים רבות המבוכה היא להיות במוקד העניינים, ויש רצון להימנע מתשומת לב מיוחדת. לפיכך החרדים נמנעים לבקש עזרה או להיכנס לעימותים, גם לא להביע דעה על מנת להימנע מה”סיכון” להיות שותפים בדיון כלשהו.

 

השלכות

​חרדה חברתית עלולה לגרום למצוקה רגשית רבה, לתחושת בדידות, ולפגיעה בתחום החברתי, משפחתי, זוגי, תעסוקתי ולימודי. חייו של האדם עלולים להיות מוגבלים מאוד ולהצטמצם עקב הימנעויות שהוא נוקט בכל התחומים הנ”ל.

דוגמאות לחרדה חברתית

סיגל בוחרת ללמוד מקצוע שאין בו קבוצות לימוד קטנות ואינטימיות המלוות בדינמיקה קבוצתית, אם כי אלה המקצועות שלולא החרדה הייתה מתחברת אליהם.

אבי בחר מסלול בצבא שאינו פיקודי, בשל הקושי להיות בתפקידי מנהיגות ובקורסים בהם עליו לתרגל הטלת סמכות.

שגיא לא יפתח בשיחות חולין עם אנשים זרים, הוא ישתדל ללכת לסופרים גדולים כדי לצמצם את “הסיכון” לאינטראקציות חברתיות, לא יתעכב לספור את העודף ולעולם לא יבקש להחזיר מוצר פגום.

שרון החלה קורס חדש ובהפסקות היא תשב לבד ותעמיד פנים כאילו מדברת בפלאפון, היא לא מצליחה ליצור חברויות חדשות. גם בתחום הזוגי היא מתקשה ליזום או להיענות להצעות להיכרויות בשל החרדה שלא תעמוד בפגישה רומנטית. לאחרונה היא נמנעת להגיע לערבי חג עם המשפחה המורחבת כיוון שחוששת שאנשים רואים אותה בעין ביקורתית משום שהיא עדיין רווקה.

חגית לא מבקשת העלאה בשכר למרות שמרגישה שהיא ראויה לכך, היא בחרה שלא להתמודד על תפקיד ניהולי כיוון שיודעת הוא כרוך בניהול ישיבות צוות ובהרצאות והעברת מצגות שונות. היא חיה עם תחושת פספוס על כך שאינה מנצלת את מלוא הפוטנציאל שלה.

החרדה החברתית יכולה לבוא לידי ביטוי בסימפטומים פיזיולוגיים המאפיינים מצבי חרדה וסטרס, כגון: הזעת יתר, רעד בקול או בידיים, הסמקה ועוד,

קיים מתח ציפייה לקראת אירועים או מפגשים חברתיים, וגם אחריהם יהיה לרוב ניתוח בדיעבד של הסיטואציה, בעיקר עם תשומת לב לחלקים השליליים ובביקורת עצמית. הנטיה של החרדים חברתית הינה לשים לב ולפרש רמזים של דחייה מהסביבה. ובנוסף הם עשויים להתמקד בסימפטומים הפיזיולוגיים ובמבוכה מכך שיראו עליהם את החרדה.

האדם החרד לרוב מסגל לעצמו "התנהגויות ביטחון", שהוא חושב שעוזרים לו במהלך הסיטואציות החברתיות – השפלת מבט, דיבור בקול שקט, צמצום הדיבור, עיסוק בפלאפון, ועוד. למעשה גם התנהגויות אלה משמרות את החרדה.

מבחינה קוגניטיבית, לאדם החרד טעויות חשיבה אפוייניות כגון –

“קריאת מחשבות” ו”קפיצה למסקנות” – האדם מסיק ומשוכנע שהאחר לא מעריך אותו, מבלי לבחון את העובדות – ‘הם בטח שומעים שאני מגמגם, וחושבים…’

“ייחוס עצמי” – ‘שאני חלש אופי’ (או כל חשש אחר שהאדם חושב שעלולים לייחס לו – חשש להיראות מוזר, טיפש, משעמם, “לוזר”, חריג, לא מתנהג כראוי, חסר יכולות, וכו’).

“ניבוי העתיד” – האדם מנבא ללא בסיס מוצדק דברים לא טובים שיקרו לו בעתיד – ‘לכן הם לא יתייחסו אלי מעתה ברצינות ולא יציעו לי להצטרף אליהם/לקבל תפקידים משמעותיים’ וכו’

קליניקת המומחים לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי בחיפה | CBT Center

טיפול CBT – טיפול התנהגותי קוגניטיבי נחקר ונמצא יעיל לטיפול בחרדה חברתית, בטיפול זה תהיה התייחסות למספר תחומים:

היבט הקוגניטיבי –ללמוד לזהות את המחשבות האוטומטיות, לערער עליהן ולהפריכן, להגמיש ולהוסיף מחשבות מתוקנות ומציאותיות יותר.

ההיבט הרגשי – להכיר ברגישויות הייחודיות לו, להבין שהן מוגזמות. למשל – להבין שרמות העלבון שלו או הרגישות לדחייה גבוהות מאשר אצל אדם אחר באותה סיטואציה.

ההיבט הגופני – לימוד טכניקות של ויסות העוררות והסימפטומים הגופניים לקראת מצבים חברתיים, ובמהלכם.

ההיבט ההתנהגותי –התהליך כולל התנסויות ותרגולים בין המפגשים ובחיי היום יום. ניתן לעשות מדרג של מצבים על פי רמת החרדה שהם מעוררים, ובחשיפה הדרגתית להתמודד כל פעם עם מצב אחר.

במקרים נוספים תהיה עבודה על שיפור אסטרטגיות חברתיות ומיומנויות תקשורת, אסרטיביות, שפת גוף, יכולת לומר “לא” וכו’.

מטרת הטיפול בחרדה החברתית:

המטרה היא לעזור לאדם להתנהל באופן יעיל ומותאם במצבים חברתיים. לנהל את החרדה באופן שלא יגביל את התנהלותו.

לא מדובר כאן בהכרח בשינוי אישיותי. יהיו אנשים ביישנים יותר מטבעם, אך עדיין היו רוצים להיות פתוחים יותר, חופשיים, לשפר את הביטחון העצמי וללמוד לקחת דברים בפרופורציות.

נשמח לסייע

קליניקת המומחים לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי בחיפה | CBT Center

בואו נדבר על זה

חיפה - מרכז הכרמל // רמת ישי