ההפרעות הנפשיות שנעשו נפוצות יותר בתקופת הקורונה

טיפול פסיכולוגי

ההפרעות הנפשיות שנעשו נפוצות יותר בתקופת הקורונה

פורסם במאקו בריאות, מאת שלי כהן

מגפת הקורונה פרצה במהירות ושינתה את החיים של כולנו מן הקצה אל הקצה.חוסר ודאות כלכלי ובריאותי הובילו לעלייה במצוקות נפשיות בשל המגפה, שמשפיעה עלינו הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית. אז אילו סוגי חרדה נעשו נפוצים יותר, איך מזהים וכיצד מטפלים בהן?

מגפת הקורונה (COVID-19) היא מצב גלובלי נדיר שטרם חווינו בימי חיינו. היא חדרה לחיינו ביום בהיר ושינתה אותם מן הקצה אל הקצה. היא משפיעה על כולנו פיזית ונפשית. מפלס הלחץ והחרדה שלנו עולה לרמות גבוהות, וכך גם הדאגה משינוי במצב הבריאותי שלנו ושל היקרים לנו, יחד עם השינוי המהיר והבלתי צפוי בשגרת החיים וחוסר הוודאות מתי הכל ייגמר מהווים מקור לסטרס גדול ביותר.

כיום, יותר מאשר בעבר אנו רואים את התעוררותן של מצוקות נפשיות אשר מקבלות יותר רלוונטיות עם נוכחות הנגיף. מחקרים עדכניים, לצד דיווחי משרד הבריאות, מצביעים על עלייה משמעותית בפניות של אנשים בגין חרדות, דיכאונות ובדיקות בריאותיות.

בהתייחס לחרדות, אנחנו רואים עלייה של חרדות מסוימות כמו חרדת בריאות, חרדה כלכלית, חרדה תעסוקתית, דיכאון ועוד. הרקע לכך הוא הצורך בוודאות, שמקבל כעת פחות מענה מבדרך כלל. אי-ודאות היא הבסיס לכל הפרעות החרדה ומהווה קרקע פוריה לאין ספור דאגות. מגפת הקורונה מהווה מצב חדש, מלווה בחוסר ודאות, חוסר שליטה – וברוב המקרים אין לנו הרבה מה לעשות כדי לפתור את זה. כלומר, אנחנו גם חסרי שליטה וגם חסרי אונים. במצב כזה רובנו נפתח חרדה.

אלה סוגי החרדות הנפוצים בתקופה זו:

חרדת בריאות

נקראת גם היפוכונדריה – ולמעשה מדובר בעיסוק מוגבר בבריאות. חלק מהאנשים הסובלים מהפרעה זו מחזיקים באמונה שקיימת אצלם מחלה רצינית שהרופאים לא מצליחים לגלות. אצל אחרים עיקר החרדה הוא פחד ממחלה רצינית שעשויה להתגלות אצלם בעתיד או אפשרות למוות. החשש המתמיד לגבי המצב הבריאותי גורם לסובלים מחרדת בריאות למצוקה רבה. למעשה חיברו את הקורונה עם הפחד ממוות, וכאשר אנחנו חשים איזשהו סיכוי למות – אנחנו נעשים מאוד לא הגיוניים בהתנהלותנו. אנשים בתקופה זו יותר מתמיד עשויים לחוות חרדה בקשר לבריאותם.

איך מזהים? ניתן לזהות חרדת בריאות על ידי רמות דאגה גבוהות בהקשר לבריאותכם. שאלו את עצמכם: כמה אתם דואגים לגבי בריאותכם מ1-10? באיזו תדירות המחשבות הללו חוזרות מ1-10? ואם הייתם הולכים לרופא שהיה מאבחן שהכל בסדר אצלכם, כמה הייתם מצליחים להיות רגועים לאחר מכן מ-1-10 ? אם המספרים שלכם נוטים יותר לכיוון ה-10 כנראה שיש היתכנות לקיומה של חרדת בריאות.

מה עושים? במצב כזה מומלץ ללכת לאיש מקצוע כדי לאבחן את הבעיה ולטפל בה. הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT.

חרדה כלכלית

פחד מהיבטים כלכליים שונים הקשורים לכסף. נגיף הקורונה הביא עמו שינויים רבים בכלכלה ובתעסוקה של כולם; פיטורים, הורדה בשכר, עסקים שנסגרו, ועד. כל אלו הביאו לטלטלה בהיבט הכלכלי. מתוך כך, רבים עשויים לחוות חרדה מחוסר הוודאות בנוגע לאיך הם יסתדרו, האם יצליחו לגמור את החודש ומתי המצב ישוב לסדרו.

איך מזהים? ניתן לזהות חרדה זו על ידי עיסוק מוגבר בנושאים כלכליים ומצוקה רבה הגורמת לתסמיני חרדה בעקבות עיסוק בגורמים אלה.

מה עושים? עובדים עם עצמכם על קבלה של מצבי חוסר ודאות וחוסר שליטה המאפיינים את תקופה זו ומקבלים את זה שלא הכל בשליטתנו. במידת הצורך אפשר לפנות לטיפול אשר המומלצים בחרדה זו הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT וטיפול בקבלה ומחויבות- ACT. כמו כן, מומלץ לתרגל כלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית כמו הכרת טובה על מה שיש, חשיבה חיובית לגבי העתיד וזכירת הצלחות העבר. בסופו של דבר זכרו שהדאגה לא פותרת את חוסר הוודאות, אלא היא רק מקשה עלינו בהתמודדות.

חרדה תעסוקתית

חרדה הנובעת מהיבטים שונים הקשורים לתעסוקה. בתקופה זו, רבים מאבדים את מקום עבודתם, יוצאים לחל"ת, מפוטרים או בדיוק סיימו את לימודיהם ולא מצליחים למצוא עבודה. חרדה תעסוקתית עשויה להתעורר והיעדר התעסוקה עשוי להשפיע רבות על המצב הנפשי.

איך מזהים? ניתן לזהות חרדה זו על ידי עיסוק מוגבר בנושאים של תעסוקה ומצוקה רבה הגורמת לתסמיני חרדה בעקבות עיסוק מוגבר בגורמים אלה.

מה עושים? ראשית, נהלו את החרדה שלכם וצמצמו אותה לשעה קבועה ביום במקום שהיא תתפרש על כל היום. למשל, אתם יכולים לשלוח קורות חיים בכל יום עם הקפה של הבוקר אך לאחר מכן תפסיקו להתעסק בזה. אם נדאג יותר – לא אומר שדברים יסתדרו יותר. שנית, כדאי לנסות בתקופה הזאת "לצאת מהקופסה" ולחשוב על דברים אחרים שיכולים להוות עבורכם מקור פרנסה ותעסוקה, יש אנשים שהתקופה הזאת הייתה עבורם הזדמנות של ממש והם גילו תחום חדש ואף הגדילו משמעותית את הכנסתם.

הפרעת חרדה מוכללת

חרדה המאופיינת בדאגנות יתר בלתי ניתנת לשליטה ולעיתים קרובות לא רציונלית סביב תחומים רבים.

איך מזהים? חרדה ודאגה מרובה לגבי תחומים רבים שגורמים לירידה  בתפקוד ומשליכים לבעיות שינה, קשיי ריכוז, עצבנות ועוד. כולנו חווים תקופות לחץ בחיים, אך תקופת הקורונה מעלה את רמות הלחץ לעוצמות גבוהות יותר מבדרך כלל מאחר ומגיפה זו משפיעה על הביטים רבים בחיינו כגון בריאותית, כלכלית, חינוכית, תעסוקתית ולכן יותר מתמיד עשויה להשפיע על היווצרות חרדה זו.

מה עושים? במקרה של חרדה זו אדם יכול לחוות סבל רב ולהימנע מדברים רבים שנהג לעשות בעבר. ולכן, מומלץ ביותר לא לחכות וללכת להתייעץ עם איש מקצוע ולקבל כלים להתמודדות. הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT.

התקפי זעם אצל ילדים

התמודדות עם השלכות התקופה הנוכחית קשה עבורנו אך קשה עוד יותר עבור ילדינו. המציאות שנכפתה עליהם יוצרת מצב חדש – פחד להידבק ולהדביק את ההורים, הפסקת מפגשים חברתיים, מעבר ללמידה בזום, הפסקת חוגים ופעילויות פנאי, קשיים בהישארות ממושכת בבית וחרדות סביב אי ודאות.

איך מזהים? אצל חלק מהילדים הביטויים לתחושות של דיכאון וחרדה הם הרבה פעמים ביטויי עצבנות, רגישות יתר והתקפי זעם. ילדים עשויים להיות עצבניים, תוקפניים וחסרי סבלנות יותר מהרגיל.

מה עושים? ראשית, להכיל ולקבל בסבלנות את התקופה שהם עוברים. להיות אמפתיים ולשקף להם שאנחנו מבינים שקשה להם. לנסות לסייע להם לעשות דברים שהם אוהבים וגורמים להם להיות שמחים, לפתח איתם שיחה ולהבין מה מפריע להם וכיצד ניתן לעזור ובמקרים מסוימים אף ללכת לטיפול רגשי- טיפול באומנויות, בעלי חיים, CBT  ועוד.

בדידות

אנחנו רואים זאת בעיקר בקרב הגיל השלישי, שנמצאים בודדים מתמיד, ללא ביקורים של ילדים ונכדים, ללא פעילויות פנאי ואף ללא יכולת לצאת מהבית כלל בשל הפחד הבריאותי. אין ספק שזה משפיע באופן ישיר על תחושות דיכאון וחרדה ובעיקר בדידות. האדם הוא יצור חברתי וניתוק מהחברה לחלוטין עלול להחמיר את המצב הנפשי, במיוחד בגילים מבוגרים.

איך מזהים? בדידות יכולה להתבטא בעצב, פסימיות, חוסר אונים, חוסר תקווה ודיכאון. לעיתים זה בא לידי ביטוי בירידה באיכות השינה, האכילה והתפקוד.

מה עושים? מומלץ לאהוב מרחוק והרבה. לגרום להם להבין שהם לא לבד, לייצר להם רשת חברתית מרחוק ומקרוב עד כמה שאפשר, לעודד אותם לפעילות פנאי ופעילויות חווייתיות שיגרמו להם להרגשה טובה ובעיקר לזכור שזו תקופה זמנית שבסוף תחלוף.

קלסטרופוביה

פחד ממקומות סגורים. מגפת הקורונה ובתוכה הבידוד והסגרים שנכפים עלינו עשויים להגביר הופעתה של קלסטרופוביה בשל היותם נכפים ולא ניתנים לבחירה ולשליטה. ובכלל עבור מי שסובל מקלסטרופוביה, ההנחיות של משרד הבריאות שהולכות ומחמירות כל הזמן, לצד חובת עטית המסכה ותחושת החנק שמלווה לכך, מהווים מקפצה לתחושת החרדה.

איך מזהים? פחד מפני מקומות חסומים/קטנים/ צפופים/ סגורים ופחד מחנק.

מה עושים? במקרים של קלסטרופוביה על מנת שלא תתפתח להתקפי חרדה מומלץ ללכת לאיש מקצוע. הטיפול היעיל ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT שמסייע בהתאמת המחשבות האוטומטיות, לצמצם הימנעויות וחשיפה הדרגתית.

התקפי חרדה

מגפת הקורונה והלחצים הרבים שמגיעים איתה מביאים לעלייה חדה באנשים שחווים התקף חרדה. מחקר שפורסם באוגוסט 2020 בארה״ב, מלמד על זינוק בחיפוש הביטוי "התקף חרדה" בתקופת הקורונה. התקף חרדה הוא התקף פתאומי של פחד אינטנסיבי ומוגבר, המעורר תגובות גופניות מבהילות.

איך מזהים? תחושות כמו דופק מוגבר, רעד, סחרחורת ותחושת מחנק, גם כאשר איננו נמצאים בסכנה אמיתית. התקפי חרדה עשויים להיות מפחידים וכאשר אדם חווה אותם הוא עשוי לחוש שהוא מאבד שליטה, חווה התקף לב ואפילו מת.

מה עושים? עוצרים ושמים לב למחשבות שלנו, בבסיסם של התקפי החרדה יושבות מחשבות קטסטרופליות ושליליות שגורמות לנו לפרש אירועים כאסון. ולכן יש להרחיב את הפרשנות שלכם לגבי האפשרויות שעשויות להתרחש ולזכור שלא כל אירוע מאיים או דופק שעולה מצביע על כך שאנחנו בסכנה או מקבלים התקף לב. במקרים בהם אינכם מסוגלים לסייע לעצמכם פנו לקבלת עזרה. הטיפול היעיל ביותר להתקפי חרדה הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמסייע בעבודה על המחשבות שלנו, בצמצום הימנעויות ובחשיפה למה שמפחיד אותנו.

הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD)

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. למעשה מדובר במחשבות טורדניות וחודרניות (אובססיות), שהאדם מנסה להתמודד ולהרגיע אותן על ידי קיום של טקסים מחשבתיים או התנהגותיים (קומפולסיות).

איך מזהים? מגפת הקורונה עשויה לעודד אובססיות שקשורות להיגיינה, זיהומים, ניקיון, אשר עשויים לגרור טקסים שקשורים לשטיפת ידיים מוגברת, או היגיינה אישית מוגברת.

מה עושים? OCD מצריך טיפול פסיכולוגי וייתכן וגם טיפול תרופתי. הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול CBT במסגרתו מבצעים תרגילי חשיפה ומניעת תגובה. להתאמת טיפול תרופתי יש לפנות לפסיכיאטר או רופא משפחה.

הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)

הפרעה שנגרמה עקב אירוע מסכן חיים. מגפת הקורונה עשויה להגביר את ההפרעה מאחר והיא נחוות עבור רבים כאירוע מסכן חיים.

איך מזהים? בחדשות שומעים על מקרי מוות גם של אנשים צעירים והחרדה עולה ואלו עשויים להשליך על תגובות פיזיולוגיות רבות, דריכות, קשיי שינה ופלאשבקים מאירוע מסכן חיים בעבר.

מה עושים? פונים לטיפול שעזר לכם עד כה בהתמודדות עם ההפרעה. בין הטיפולים המומלצים הם  תרפיה באמצעות תנועות עיניים-  EMDR,   SEE FAR CBT, טיפול בחשיפה ממושכת PE, וטיפול CBT.

שלי כהן היא דוקטורנטית לפסיכולוגיה קלינית, פסיכותרפיסטית, מטפלת התנהגותית וקוגניטיבית, חברה בקהילת המטפלים SOMEBUDDY, אתר לחיפוש ולהתאמה אישית של פסיכולוגים ומטפלים מתחום בריאות הנפש, ההתפתחות האישית, העסקית והמקצועית

* התוכן  אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.

קישור למאמר במאקו בריאות: https://www.mako.co.il/health-wellness/mental-health/Article-b1405f62c1d4671026.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=796371781?

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מאמרים שיכולים לעניין אותך

פגיעה עצמית

פגיעה עצמית

חיתוך ופגיעה עצמית (המאמר תורגם בלשון נקבה אך מתייחס לשני המינים) האם את רוצה להפסיק לפגוע בעצמך? למדי על פגיעה עצמית וכיצד ניתן להרגיש טוב

קרא עוד »
Call Now Button
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן